מבוא
קניית רכב בניו זילנד היא דרך פופולרית מאוד לטייל ברחבי המדינה.
ניו זילנד מדינה גדולה, וכדי לטייל בה בצורה יסודית צריך רכב.
ענף התיירות בניו זילנד הוא הענף המרכזי, והמקומיים גיבשו אסטרטגיה שמטרתה הנגשת הטבע המדהים שלהם לטובת המטייל.
איך הם עושים זאת? מקומות לינה בטבע, פארקי קראוונים, מסלולים מסומנים וארגונים ממשלתיים שכל מטרתם היא סיוע והכוונת המטיילים.
כשמטיילים בניו זילנד, רצוי לטייל עם רכב – התחב"צ קיימת, אך עוברת בין הערים בלבד ואינה מגיעה לשמורות הטבע.
המקומות הנסתרים בניו זילנד, אלו שנגישים ברכב בלבד, הם הקסם שלה.
לילה על שפת האגם או לצד נחל מפותל – אלו מסמלים את הייחודיות הממכרת של ניו זילנד.
ניו זילנד מורכבת משני איים, ויש בה יותר כבשים מבני אדם.
למעשה, האזורים הלא מיושבים בה גדולים משמעותית מהאזורים המיושבים בה.
אפשר לנסוע שעות בין יערות עד ירוקים ושמורות טבע ירוקות מבלי לעבור אפילו בעיירה אחת.
מסלולי ההליכה בה מפוזרים בכל מקום, אך המרחק שלהם מהאזורים המיושבים עלול להיות קריטי במהלך היום, בייחוד כאשר זמני הנסיעה הלוך-חזור מגבילים את זמן השהייה בהם.
לשם כך פיתחו הניו-זילנדיים מערך שלם של אתרי קמפינג ברמות שונות, המאפשרים גם לאלו שאינם ישנים בבקתות הטרקים, ליהנות מחוויה אותנטית של טבע.
מרחקי הנסיעה בה אמנם אינם גדולים כמו באוסטרליה השכנה, אך מספיק שהסתיים לו מסלול ההליכה בשעה שאינה מאפשרת נהיגה לאורך זמן, והתלות באתר הקמפינג עולה שבעתיים.
טיול בניוזילנד עם רכב – כל המידע
הטיול באמצעות רכב קנוי פופולרי מאוד וגם הרשויות המקומיות הבינו זאת ומאפשרות למבקרים להיות בעלי רכבים לזמן קצר ללא שום בעיה חוקית.
ראשית, כשמתכוונים לקניית רכב בניו זילנד, מתכוונים לרכב שאפשר לישון בתוכו, או לפחות להקים לצדו אוהל.
היתרון הוא לא רק בניידות, אלא גם בכך שהבית זמין תמיד ונוסע איתך לכל מקום.
השינה העצמאית הופכת את הטיול לזול באופן יחסי, ועם תשומת לב ותכנון נכון – אפשר ללון במקומות חינמיים או בעלות סמלית ברוב הלילות.
אם עושים הכל כמו שצריך (ועם קצת מזל ותזמון נכון) אפשר למכור את הרכב באותו המחיר שקניתם אותו ואף יותר, עובדה שהופכת את הרעיון למשתלם עוד יותר.
התחב"צ בניו זילנד אינו עונה על צרכי המטייל המטרק, ולכן התלות ברכב גבוהה מאוד.
טיולים מאורגנים בניו זילנד נפוצים בעיקר בקרב מטיילים צעירים מאירופה ומארה"ב, שאינם יכולים לשכור רכב מפאת גילם (במרבית החברות מעל גיל 21) ואינם יכולים להרשות לעצמם לקנות רכב מפאת תקציבם (או לאור העובדה שהם מטיילים לבד).
טיול על ידי עצירת טרמפים נפוץ מאוד בניו זילנד, אך זוהי אופציה שמתאימה בעיקר למטיילים עם אופי מסוים, כזה שאינו מחפש להגיע בהכרח לכל מקום או נקודת עניין, בעל תקציב נמוך ובעיקר ללא תכנית סדורה.
לקנות או לשכור?
זו שאלה טובה, ולכל סוג מטייל תתאים תשובה שונה בהתאם לאופי ומשך הטיול המתוכנן.
כשמשכירים רכב, אפשר להיות רגועים שהוא אמין, ללא תקלות, וחופשי מניירת רישוי מסובכת וטסטים.
הוא יהיה נוח, נקי, ולעיתים גם הביטוח יהיה כלול במחיר.
השכרת רכב היא מיידית, וכך גם ההחזרה שלו.
חברות רבות משכירות קמפר-ואנים וקראוונים במיוחד למטיילים, והן הסבו אותם לבית קומפקטי לכל דבר: מיטה זוגית, כיריים, מיקרוגל, קומקום, שולחן אוכל, סככה נפתחת ומה לא.
על רכב שכור משלמים לפי יום, ובטיול ארוך הוא יעלה אלפי דולרים.
השכרה תתאים בד"כ לאלו המטיילים תקופה קצרה של עד חודשיים או לחילופין לקבוצת מטיילים (בד"כ 3-5 מטיילים) המעוניינים לטייל ברכב אחד גדול/שניים קטנים ולא מחפשים לבזבז את זמנם בחיפוש אחר רכבים מתאימים.
כשקונים רכב, לא תמיד יודעים מה באמת מקבלים.
רכבי המטיילים הם רכבים ישנים שעברו הרבה.
התקלות מסוגלות להפתיע בכל רגע וחלקן יכולות לעלות כסף רב.
הקנייה והמכירה יכולות להפוך לעניין לא נעים, והן עשויות לגזול שבוע או שבועיים כל אחת.
התשלום על הרכב הוא חד פעמי, הוא זול מאוד יחסית למה שאנו רגילים בישראל, ולרוב מצליחים למכור אותו בסכום דומה ולהחזיר את ההשקעה.
מהרגע שהמפתחות בידיים שלכם, אתם חופשיים לעשות כל דבר שתרצו אך גם אחראיים לכל דבר שיקרה לרכב – לטוב, ולרע.
עלויות קניית רכב והשכרת רכב משתוות כאשר מדובר בטיול קצר-טווח או לחילופין כאשר מדובר בהשכרה המתחלקת בין מספר שותפים.
מעבר לפרק הזמן הזה, אפילו אם לא תמכרו את הרכב כלל, עדיין תצאו ברווח על פני השכרה.
בעיניי, כל עוד לא מדובר בפער של אלפי דולרים, עדיין יהיה עדיף לשכור רכב ולנצל כמה שיותר זמן מהטיול מאשר להתעסק עם קנייה ומכירה על חשבון הזמן היקר.
זכרו – זמן אי אפשר להחזיר, כסף כן.
קניית רכב בניו זילנד - איזה רכב לקנות?
שני סוגי הרכב הנפוצים לטיול תרמילאי הם רכב מסחרי (מכונה Campervan), ורכב משפחתי בעל תא מטען גדול (נקרא באנגלית Station Wagon, בעברית סטיישן) או רכב משפחתי קטן.
שני סוגים נפוצים פחות בקרב תרמילאים הם רכב שטח או קרוואן, אך הם בהחלט מתאימים לשאר סוגי המטיילים וכן יתאימו לאופי טיול מסוים.
קמפר-ואנים נפוצים מאוד בקרב תרמילאים, משפחות עם ילד-שניים או זוגות וזאת לאור אופן השימוש בהם.
הם צורכים יותר דלק מרכב רגיל ומעט מסורבלים יותר לנהיגה בשל אורכם.
הם מרווחים מאוד ואפשר בקלות להתקין בהם מיטה זוגית, מטבחון וכל מה שאפשר רק לחלום עליו.
שוק הרכבים הזה רחב יותר, ויש יתרון לרכבים המגיעים מאובזרים ומוכנים ליציאה.
רכבי הסטיישן הם הסוג הנפוץ ביותר בקרב תרמילאים.
הם מתפקדים כרכב רגיל וקל יותר למכור אותם למטיילים טריים שבאים להחליף אתכם בסבב.
הם מרווחים יחסית, ורוב הדגמים גדולים מספיק כדי לאפשר לשני אנשים לישון בתוכם בנוחות.
רכב קטן (ללא לינה) יכול בהחלט להתאים לטיול בניו זילנד, שכן למעט הערים הגדולות (אותן ניתן לספור על כף יד אחת), אין בעיות חניה מהותיות ואין צפיפות עירונית בולטת.
לרכב קטן יש יתרון יחסי מבחינת הגודל, המתבטא בתמרון בערים הגדולות וחיסכון בדלק.
צריך לזכור, שרכב קטן משמע טיול המתבסס על לינה בהוסטלים/מארחים מקומיים או באוהל.
קרוואן הוא רכב עם עלות יקר מאוד, והשוק שלהם אינו גדול כמו שוק הקמפר-ואנים הזולים.
הסיבה היא שמחירם הגבוה מרתיע לעיתים את הקונים, שמעדיפים לטייל ללא דאגות ולא מוכנים לקחת על עצמם את עלויות התחזוקה הגבוהות הנלוות לקניית הקרוואן.
את הקרוואנים תפגשו בשני מקרים:
- מחוברים לרכב שטח גדול, כאשר במושבים הקדמיים יושבים בני זוג מקומיים, בדרך כלל בגיל פנסיה, שהחליטו לבלות את הזמן הפנוי שלהם בנדידה ממקום למקום ברחבי המדינה.
- קראוונים שכורים ע"י תיירים (לרוב משפחות או זוגות פנסיונרים) שהעדיפו את הראש השקט לכל אורך הטיול ומעוניינים להיות גמישים במהלכו.
קניית רכב בניו זילנד, בירוקרטיה
הבירוקרטיה בניו זילנד אינה מסובכת יתר על המידה, בטח אם צריך להשוות אותה לאוסטרליה, בה לכל מדינה יש חוקים משלה.
החוקים בניו זילנד תופסים לשני האיים, מה שמקל על תהליך הקנייה והמכירה.
למעשה אין חשיבות למקום הקנייה מבחינה בירוקרטית (כן מבחינת עונות השנה, נדבר על כך בהמשך).
באופן כללי תהליך הרישוי מתחלק לשני נושאים עיקריים:
1. רישיון רכב (Registration, בקיצור Rego) הוא הרישום של הרכב בניו זילנד על מנת שיהיה חוקי לנהוג בו על גבי הכבישים.
לכל רכב בניו זילנד יש על השמשה הקדמית את התאריך האחרון בו מותר לרכב לנסוע על הכביש.
תהליך חידוש רישיון הרכב כפוף להצלחה במבחן ה-WOF, עליו נדבר בסעיף הבא.
את מדבקת הרישוי מקבלים מסניפים של משרד התחבורה, ובלעדיה אסור לנהוג בכבישים כלל וגם לא להחנות ברחוב.
רכב חייב להיות רשום בכתובת ניו זילנדית.
במידה ואין לכם קרובי משפחה באזור אפשר לרשום אותו על כתובת של הוסטל או של קרוואן פארק.
אותם בתי עסק לא חייבים לדעת שאתם רושמים את הרכב אצלם, אך קחו בחשבון שכל דואר בעניין יגיע אליהם, כמו קנסות, החזרים כספיים ותזכורות.
ה-Rego ניתן לתקופה של 3,6 או 12 חודשים ועלותו נגזרת ממשך הזמן.
ניתן לחדש את הרכב אונליין באמצעות הלינק הזה.
רכבים ללא Rego נקראים גם Unregistered.
כדי לרשום מחדש רכב מסוג זה, יש להוציא אישור מיוחד שההתעסקות איתו היא כאב ראש אחד גדול ולכן – עדיף לקנות רכב עם Rego.
2. בדיקת רכב תקופתית (טסט – WOF – Warrant of Fitness) הוא העניין הגדול השני שצריך להתעסק, וגוזל את מרבית הזמן.
כמו בכל מדינה מתוקנת גם בניו זילנד כל רכב חייב לעבור בדיקת תקינות במוסך, והיא תקפה לשנה.
רכב שעלה לכביש לפני שנת 2000, מחויב ב-WOF כל חצי שנה.
בניו זילנד מפוזרים מוסכים רבים המורשים לבצע את הבדיקה – ניתן לראות שלט קטן עם הכיתוב WOF המעיד על הסמכתם.
חשוב מאוד להתייעץ מראש עם מטיילים אחרים ומקומיים לגבי מוסכים אמינים, על מנת שלא יחייבו לבצע תיקונים שאין בהם צורך.
במקרה כזה, החשבון הכולל יעבור את רף ה-1000 דולר לטיפול בקלות, כי ברכבים (על אחת כמה וכמה ישנים) תמיד אפשר למצוא תקלות.
הבדיקה כוללת את מצב הפנסים, המגבים, הצמיגים, חגורות הבטיחות, שמשות, חלונות ואת תקינות שלד הרכב.
עם זאת, זהו לא טיפול כולל לרכב ולכן המוסך לא יחליף דברים מכניים כגון רצועות, מצבר וכדומה.
על מנת להאריך רישיון רכב יש להציג בדיקת תקינות בתוקף של שישה חודשים בדרך כלל.
3. ביטוח צד ג'
בניו זילנד אין חובה לביטוח מסוג זה, ועלותו גבוהה.
עם זאת, מומלץ לבטח את הרכב על מנת להימנע מתביעות נזיקין במקרה של תאונה.
אלפי תיירים ויותר מטיילים בכל שנה באמצעות קניית רכב בניו זילנד. השוק גדול ומלא ברכבים וזו לא משימה מסובכת כלל למצוא רכב טוב לטייל איתו.
התיירים שמסיימים רוצים למכור את רכבם לא פחות משאתם רוצים לקנות אותו, והעסקאות מתבצעות מהר.
חשוב להתחשב בעונות השנה – שוק הרכבים מתעורר עם תחילת העונה התיירותית (החל מאמצע אוקטובר) ומתחיל להיחלש בסוף הקיץ (לקראת חודש אפריל).
ישנה תקופה של כ-3 חודשים בה רכבים נמכרים בעיקר באוקלנד (בעיקר עד סוף חודש ינואר) ולאחר מכן תקופה בה הרכבים נמכרים בעיקר בקרייסטצ'רץ' (החל מפברואר).
מטיילים המסיימים את הטיול בשולי העונה, עלולים להתקשות במכירת הרכב והתהליך עלול לקחת זמן רב.
צריך רכב... מאיפה מתחילים?
לפני שניגשים לחיפוש רכב אתם צריכים כרטיס סים מקומי (בעיקר לצורך תקשורת עם המוכר והפונקציות שמעורבות בתהליך הקנייה), כתובת בה תרשמו את הרכב ואת היכולת לשלם למוכר את סכום הכסף הדרוש, במזומן או בהעברה בנקאית.
בערים הגדולות שוק הרכבים המשומשים בין מטיילים מרוכז באזור ההוסטלים.
ניתן למצוא בלוחות המודעות פרסומים רבים לגבי מכירת וקניית רכבים.
המקום הנפוץ ביותר לחיפוש רכבי יד 2 הוא אתר Trade Me, האתר הגדול בניו זילנד למוצרי יד 2.
אופציה נוספת היא קבוצות פייסבוק ייעודיות לניו זילנד, שבהן מתפרסמות מודעות מכירת רכבים בכל יום (ובתקופות מסוימות – רק).
בחרו את סוג הרכב המועדף עליכם
לפני שאתם ניגשים להסתכל על מודעות, כדאי כבר להחליט מה הוא סוג רכב שאתם מחפשים ומה טווח המחירים שאתם מוכנים להשקיע לשם כך.
כדי לקבל את ההחלטה, חשבו קודם כל על אופי הטיול המתוכנן – הוא יסייע בסינון הסוגים הלא רלוונטיים עבורכם.
הדבר החשוב ביותר ברכב הוא מצבו הטכני, וזה גם הדבר שחשוב להתמקד בו כשאתם עוברים על המודעות.
מודעות המפרטות את התיקונים שעבר הרכב מוסיפות נקודות אמינות למוכרים – חשוב מאוד לעבור על כל היסטוריית הטיפולים של הרכב ובמידת הצורך להביא את הרכב לבדיקה נוספת.
אל תופתעו מרכבים שמד הקילומטרז' בהם עבר את ה-300,000 ק"מ, זה נפוץ מאוד. (תחשבו כמה מטיילים עשו את אותו טיול וכמה קילומטרים הם עברו)
יש יתרון בלקנות רכב נפוץ ופופולארי.
חלקי החילוף בשבילו זולים ותמיד בנמצא, וכבר בשלב הזה כדאי לחשוב גם על כך שתצטרכו למכור אותו בסופו של דבר.
דברים נוספים שחשוב להתעכב עליהם במודעה ובכלל הם מספר חודשי הרישיון שנותרו לרכב, ולפני כמה זמן הוא עבר טסט.
לא נהוג למכור רכב עם פחות משלושה חודשי רישוי, ומוכר מחושב ידאג לבצע טסט לפני המכירה כדי להעלות את סיכוייה ואת המחיר שהוא מבקש.
את כל הדברים האלה ניתן גם לדרוש מהמוכר כתנאי להמשך העסקה ולקביעת המחיר הסופי.
לרוב רכבי מטיילים מחליפים ידיים כשהם מלאים בכל הציוד שהקודמים השתמשו בו.
זה לגיטימי להעדיף רכב מצויד ומאובזר, אך זאת לא עילה למחיר גבוה יותר, שכן המוכר אינו רוצה להיתקע עם כל הציוד ולמכור פריט-פריט.
מצאתי רכב שמתאים לי, מה עכשיו?
כשמצאתם מודעה שנראית לכם, תתקשרו אל המוכר ותקבעו להיפגש ולראות את הרכב.
לא יזיק להיות בעלי ידע בסיסי במכניקה של רכבים וזה יאפשר לכם להתמקח בביטחון.
בסופו של דבר הגורם המשמעותי ביותר בקבלת ההחלטה הוא הרושם שיעשה עליכם המוכר, ואף פעם לא מזיק לפתוח איתו בשיחה ולהכיר אותו יותר לעומק.
תרגישו בנוח לבדוק ברכב כל דבר שרק יעלה על דעתכם, ואם המוכר נלחץ או מנסה להתחמק משאלות על מצב הרכב, זה הזמן לחשוב פעמיים ולשקול את צעדיכם הבאים.
ישנן כמה בדיקות קלות שניתן לבצע גם ללא עבר ארוך במכונאות:
1. דפיקה משמעותית על גוף הרכב צריכה להדליק נורת אזהרה.
יכול להיות שאין בכך שום בעיה ומדובר רק במכה חיצונית, אך ייתכן וקיים נזק פנימי משמעותי שיתנקם בכם בהמשך.
2. חשוב לשאול שאלות כמו "מתי בפעם האחרונה הרכב ראה מוסך ואילו תיקונים בוצעו בו במשך ההיסטוריה", "האם יש בעיות מסוימות כמו מצבר חלש או נזילת שמן", "האם הרכב היה מעורב בתאונה ואיזה תיקונים הוא עבר בעקבות כך" ו"האם נהגתם בדרכי עפר רבות והאם הוא חנה על חוף הים לפרק זמן ארוך". תעיפו מבט על הצמיגים ותבדקו כמה הם שחוקים.
אל תשכחו שאלו רכבים ישנים ולכל אחד יהיו את התקלות שלו, רק חשוב שאלה תקלות שאפשר לחיות איתם ושלא יגרמו לכם להיות אלה שישכיבו אותו לישון במגרש הגרוטאות.
3. חשוב לוודא שקיים ג'ק וגלגל רזרבי, ותבדקו שהוא מלא באוויר לפני שאתם מוצאים את עצמכם משתמשים בו. תזכרו שכל פגם או תקלה שתגלו ברכב יכולים לשמש אתכם כקלפים למיקוח על המחיר.
מוכר המספר שהכל מושלם מנסה להיפטר מהרכב שלו על חשבון הגב שלכם, וזה סימן להתרחק ולחפש רכב אחר.
יוצאים לבדוק את הרכב בפועל
השלב השני בבחינת הרכב הוא נסיעת המבחן.
אין דבר כזה שאתם לא נוהגים על הרכב לפני – זאת הדרך הטובה ביותר לבדוק האם הוא בכלל מתאים, נוח ובמצב כשיר לנהיגה.
זה שלב מקובל וקריטי בכל עסקה ולא ניתן לקבל החלטה בלעדיו.
אם אתם לחוצים מעניין הנהיגה בצד השני של הכביש תבקשו מהמוכר לקחת אתכם לרחוב שקט ושם תחליפו אותו.
אפשר לקרוא עוד על נהיגה בצד ההפוך במאמר הבא – לחצ/י כאן.
זכרו – אתם לא בטסט והמוכר הוא לא הטסטר.
אתם לא נבחנים על יכולות הנהיגה, ולכן אל תתנצלו או תתמקדו בהן, אלא ברכב עצמו.
חשוב לזכור שהמוכר רגיל לרכב ול"שטיקים" שלו ויכולת הנהיגה שלכם לא תשפיע על המחיר, אלא רק על ההרגשה הכללית. שדרו ביטחון.
כשאתם נוהגים בו כדאי לבדוק את חוזק הבלמים, אמינות המנוע וההתנעה, סיבוב ההגה ותחושה כללית לגבי הביצועים שלו.
אם הרכב ידני, בדקו את הקלאץ' וראו האם התפעול שלו נוח לכם והעברת ההילוכים מתבצעת באופן טבעי.
אני מרוצה מהרכב ורוצה לקנות, יש עוד משהו לעשות?
במידה ואתם מרוצים מהרכב וחושבים לקנות אותו, השלב הבא יהיה לקבוע תור אצל מוסך שיאמר לכם באמת מה מצבו.
אפשר להיעזר בהוסטלים, במטיילים אחרים או פשוט להסתובב ברחוב ולחפש מוסכים.
בדיקה כזו עולה בין 50-100 דולרים (מתקציב הקונה) אך אסור לוותר עליה!
אתם עומדים להשקיע חלק נכבד מתקציב הטיול שלכם והדבר האחרון שאתם רוצים הוא להיתקע באמצע המדבר בלי שקל להמשיך בטיול.
אתם רוצים להיות בטוחים שהרכב אמין ושתצליחו למכור אותו בסכום דומה בסוף הטיול.
אם המוכר לא רוצה לקחת את הרכב למוסך לבדיקה תיפרדו כידידים ותחפשו אחד אחר – זה Deal Breaker ולא משנה כמה התחברתם לרכב.
כל בעיה שתעלה בבדיקה יכולה לעזור לכם להתמקח על המחיר.
לחילופין, ניתן להתעקש על כך שהתקלה תתוקן כתנאי להמשך.
חשוב לזכור שתמיד יש בעיות עם הרכבים האלה, ולא כל אחת מהן מצדיקה שהעלות כולה תהיה על חשבון המוכר או שתתוקן בכלל. כל מקרה לגופו.
סיימנו את הבדיקה, הגיע זמן הקנייה
אם הבדיקה אצל המוסך עברה בהצלחה ואתם מרוצים, הגיע הזמן להסכים על מחיר.
רוב המוכרים מבינים שהמחיר על גבי המודעה הוא רק המחיר הראשון (הם יכתבו למשל 3000$ ONO), וגם להם יש מחיר מינימום שאליו הם יסכימו.
תזקפו לטובתכם את כל התקלות והפגמים שגיליתם ברכב, ותכוונו אל מחיר מסוים מבעוד מועד – זאת לא בושה לנצל את השפה העברית על מנת לדבר בפרטיות, וזה מקובל גם לקחת כמה שעות ולהחזיר תשובה בסוף היום. אין לחץ.
בסוף, המוכר רוצה למכור כמו שאתם רוצים לקנות (ואפילו יותר).
על מנת להבין את השוק כדאי להסתכל על כמה שיותר מודעות ולקבל מושג על המחיר הממוצע של הרכב שאתם מחפשים באותה התקופה בשנה.
גם המיקום מאוד חשוב וההיצע והביקוש משפיעים מאוד על המחיר.
מטיילים המגיעים לעבוד בחודשי החורף יוכלו למצוא רכבים זולים מאוד ולמכור אותם ברווח משמעותי בחודשי הקיץ.
מומלץ מאוד לצלם את הדרכון של המוכר ואת רישיון הרכב ולהחליף פרטים כמו טלפון, כתובת בבית ומייל (קרו כבר מקרים שהיה דו"ח ישן של הבעלים הקודמים).
יש תלוש נפרד למוכר ולקונה, ולאחר שהפרטים מולאו והחלפתם את הכסף תמורת המפתחות, הרכב שלכם.
אם למוכר אין את הטפסים, ניתן לגשת אל משרד הרישוי הקרוב ולקחת מהם את הטפסים ללא עלות.
עכשיו אפשר לברך מזל טוב! הרכב בבעלותכם ואפשר לצאת לדרך.
לטיול יצאנו, אבל.. איפה ישנים?
כפי שצוין בתחילת המאמר, הניו-זילנדיים הבינו שהתיירות היא מקור הפרנסה העיקרי שלהם, והפכו את המדינה ל-Tourist-Friendly ברמה שרק אפשר לקנא.
לרשות המטיילים מספר סוגי לינה המתאימים ללינה ברכב.
- אתרי קמפינג חינמיים: ישנם אתרי קמפינג חינמיים המצויים לאורך הדרך, בחופי הים או בפינות נסתרות בסמוך לפארקים הלאומיים.
באתרים אלו ניתן למצוא שירותים בסיסיים המאפשרים לינה עצמאית במשך לילה או שניים (בחלקם גם יש הגבלת זמן).
חלק מאתרי הקמפינג מתאימים אך ורק לרכבי Self Contained, המאפשרים ניקוז שפכים לתא מיוחד ברכב המונע את זיהום הסביבה. - אתרי קמפינג של DOC: בדומה לסעיף 1, מדובר ברמת קמפינג בסיסית, אך מיקומה האקסקלוסיבי בתוך הפארקים עצמם, גוררת תשלום מינימלי עבור השימוש בחלקה/באתר ובחלקם יש להזמין מראש (תלוי עונה).
- אתרי קמפינג פרטיים: אלו אתרי קמפינג עם מעט יותר שירותים לתייר (מקלחת, מכולת קטנה) ובעלות יקרה יותר מאתר ממשלתי של DOC.
- פארקי קראוונים: אתרים פרטיים בתשלום המתוחזקים ברמה ממוצעת עד גבוהה.
באתרים אלו ניתן למצוא חלקות פרטיות עם/בלי חשמל, מקלחות חמות, מטבח שטח (בד"כ משטחי נירוסטה עם מערכת גז, כיור ומקרר), עמדות ברביקיו ומדשאות לרווחת המטיילים.
בפארקי הקראוונים המפוארים יהיה ניתן ליהנות ממטבח מאובזר, חדר טלוויזיה וכביסה, גני שעשועים ובריכה.
איך הופכים את הרכב מרכב לבית?
קניתם רכב, ואתם כבר לא יכולים לחכות לצאת לדרכים המרהיבות של ניו זילנד, אבל מה עם ציוד?
כפי שצוין בתחילת המדריך, חלק מהרכבים יגיעו עם ציוד שהשאירו מטיילים אחרים, אך לפעמים הציוד בלוי או שפשוט לא מספיק לדרישות שלכם, או שבכלל לא קיים ברכב.
אז מה עושים? ישנן כמה אפשרויות.
הראשונה, גשו לאחת מחנויות הכלבו הניו זילנדיות (Warehouse היא דוגמה לחנות שיש בה הכל), והשלימו את הציוד החסר.
קופסאות אחסון, אוהל, כיסאות נוח, צידנית, פנס שטח, מפצל שקעים וספק כוח, שולחן פיקניק, גזייה (רצוי כפולה ולא רק ראש), הם חלק מהדברים שבלעדיהם פשוט אסור לצאת לטיול, והשימוש בהם הוא יום יומי ותדיר.
כמובן שחשוב לבדוק שיש חלקי חילוף לרכב כדי שבמידת הצורך יהיה ניתן להחליף או להביא למוסך את החלקים ושיחליפו בשבילכם.
האופציה השנייה היא לחפש באינטרנט מטיילים שמוכרים ציוד יד 2.
הציוד יהיה זול יותר ממה שתמצאו בחנויות, אולם יש לבדוק היטב את מצב הציוד, שכן הוא יכול להיות באותו מצב שקיבלתם את הציוד שלכם.
אופציה שלישית, היא לגשת לאחת מחנויות יד 2 שמפוזרות בניו זילנד (Salvation Army לדוגמה) ופשוט לקנות ציוד שהשאירו אזרחים.
החיסרון באופציה זו היא המבחר הדליל, והעובדה שבכל חנות יש היצע אחר בהתאם למה שנמסר לה.
אולם, המחירים יהיו מחירים זולים מאוד, לכן שווה להציץ בחנויות אלו ולבדוק האם יש משהו שיוכל להתאים לכם. (בעיקר כלי אוכל, מחבתות, סירים וכדומה).
הגיע הזמן להיפרד...
תהליך מכירת הרכב זהה לתהליך הקנייה, פשוט מהצד השני.
מומלץ להקדיש לפחות שבוע למכירת הרכב, ואם אתם יכולים להרשות לעצמם תגיעו לעיר עוד קודם לכן.
גם אם מכרתם מוקדם מהצפוי, זה בסדר – תמיד אפשר לשכור רכב לכמה ימים.
זכרו שוב – תאריך המכירה הוא הפרמטר המרכזי בכל מה שקשור לתהליך המכירה, ותכננו את מכירת הרכב בהתאם לעונות השנה.
לפני שאתם מעמידים את הרכב למכירה, כדאי לתקן בו בעיות בולטות במידה והן קיימות. זה יהפוך את הרכב שלכם לאטרקטיבי יותר ותוכלו להעלות את המחיר שאתם מבקשים.
כדאי גם להעביר את הרכב טסט סמוך למועד המכירה, מה שיעלה את ערך הרכב ויוכיח לקונים שהוא במצב טוב.
תדאגו שיש על הרכב לפחות עוד שלושה חודשי רישיון.
במידה ויש עליו הרבה יותר אתם יכולים לנסות ולמכור אותם כחלק מהעסקה.
תחשבו כמו קונים אבל מצד שני אל תתפתו להשקיע בו יותר מדי, כי כל קונה יחפש בדיוק את אותם הפגמים שאתם חיפשתם, וישחק על זה.
תעברו דרך שטיפת מכוניות ותצחצחו את הרכב מבפנים ומבחוץ.
במידה ואתם מעבירים את כל ציוד הטיולים שלכם הלאה אל הקונים, תסדרו גם אותו. רכב נקי מושך הרבה יותר.
המקומות היעילים ביותר לפרסם בהם את הרכב הם באתר Trade Me או בפייסבוק.
מקום נוסף לפרסם בו הוא בהוסטלים על ידי מודעה.
רצוי לעבור במספר הוסטלים ולתלות מודעה בלוח המודעות – בד"כ יהיו שם מודעות משנת תרפ"ט, ולכן חשוב להדגיש את הפרטים שירמזו למטיילים אחרים על הרלוונטיות של הרכב.
השתמשו בצבע (גם אם יעלה עוד כמה גרושים) כדי להבליט את המודעה מבין כולן.
אתם רוצים ליצור מודעה כזאת שתגרום לקונים להתקשר אליכם ראשונים מבין האופציות שהם מוצאים.
המודעות שעובדות הכי טוב הן מודעות המפרטות על המצב הטכני של הרכב, שלא נותנות את הרושם של "טוב מכדי להיות אמיתי", ושמתארות את המוכרים כמטיילים נחמדים שבאמת נהנו עם הרכב ושטיילו בו למשך זמן רב.
מטיילים אוהבים להתחבר לסיפורים אישיים, אבל לא צריך להיסחף עם כינויים ומחמאות מפליגות ל"רכב שהוא כמו אח וקוראים לו ברני".
תעברו על מודעות של מוכרים אחרים ותראו מה עובד בשבילם ומה לא.
על מנת לקבוע את המחיר הראשוני והסופי שאתם מבקשים, תבחנו את מצב השוק לפני המודעות והרכבים שמוצעים למכירה ותנסו למקם את שלכם בתוך טווח המחירים.
זכרו שהמטרה הראשונה שלכם היא להחזיר חלק מההשקעה ולהיפטר מהרכב, ולא לעשות קופה.
אל תמהרו למכור את הרכב למרבה במחיר – קודם תבדקו שיש קונה אמיתי מאחורי הבקשה ושלא מדובר בנוכל שמנסה להונות אתכם.
מהצד שלכם, תהיו כנים ואל תשקרו בנוגע למצב הרכב, כי זה תמיד יכול להתגלות בבדיקה פשוטה במוסך, ואז כל האמינות הלכה לפח.
תזכרו כמה כיף היה לכם ותאפשרו לבאים בתור לזכות בחוויה כמוכם.
אם מתקרב תאריך הטיסה ולא הצלחתם למכור, קיימות כמה אופציות אחרונות.
הראשונה היא לחפש סוחרי רכב שיהיו מוכנים לקנות ממכם במחיר זול מאוד, לעיתים אפילו רבע מהמחיר שרציתם.
האחרונה היא מגרש גרוטאות שבדרך כלל מציעים כמה מאות דולרים. עדיף מכלום.
לסיכום, קניית ומכירת רכב הם עניין שבשגרה בניו זילנד.
אלפי עסקאות מבוצעות בכל יום וזוהי ללא ספק הדרך הפופולרית ביותר להתנייד במדינה.
הקדישו לתהליך זה לפחות שבועיים (שבוע מכל צד), וזכרו כי הרכב הינו מרכיב חשוב מאוד שישפיע על כל הטיול שלכם בכל רגע נתון.
זמן הסיכומים
תהליך קניית רכב בניו זילנד עלול להיות מייגע אם לא מבצעים את ההכנות המקדימות.
להגיע ולחפש זה אפשרי, אבל יגזול זמן שלפעמים יהיה קריטי.
כדאי להתכונן מראש, להחליט על אופי הטיול ועל התקציב ולסמן כמה מועמדים אפשריים עוד לפני שמגיעים.
ביצוע הפעולות בצורה נכונה ובסדר הנכון ימנעו את הבעיות בהמשך.
חשוב לזכור כי המחיר ההתחלתי חשוב, אך מה שבסוף זוכרים זה כמה עלה בסוף.
לקנות רכב ב-2000$ ולטפל בו בעוד 2000$ זה גרוע בהרבה מאשר לקנות רכב ב-4500$.
הסיבה – הזמן המבוזבז על תיקונים, הבעיות שעלולות לצוץ בדרך ולתקוע אתכם באמצע שום מקום ובעיקר הפחד הנסתר הזה ש"הנה, זה הולך לקרות כל רגע".
כאבי ראש בטיול פוגעים בהנאה, בביטחון העצמי ומקרינים באופן ישיר על זמן הטיול נטו.
עשו את כל הבדיקות ביסודיות, אל תתפשרו כי "כבר מחפשים שבוע ולא מוצאים" ובעיקר אל תאמינו לאף אחד אם לא קיבלתם הוכחה לטענה.
אם אתם מגיעים לזמן קצר, תשכרו.
חבל על הזמן שיתבזבז, ובסוף באתם לטייל וליהנות ולא לסחור ברכבים – אין הצדקה לבזבז רבע מהטיול על פעולות לוגיסטיות שגם להן יש עלויות נלוות של לינה, אוכל ושוב.. כאבי ראש ולחץ.
הכי חשוב – לנהוג בזהירות!
הצלחת הטיול נמדדת האם חזרתם הביתה עם אותם חלקים.. לא של הרכב, שלכם.
שום אטרקציה או מקום לא שווים את הנהיגה הארוכה, אם לא נהנים מהדרך ונזהרים.
אחרי שמשהו קורה, או לפחות כמעט קורה, נופל האסימון.
תימנעו מזה מראש, וקחו מרווח ביטחון בזמני הנהיגה.
תכננו את היום, הכירו את תוואי השטח ובדקו שיש לכם מספיק ציוד, מזון, דלק ומים.
מאחל טיול מהנה ובטוח לכולם!