היום הראשון בטיול
הוא הגיע. היום הראשון בטיול.
כמה חיכינו לו, כמה ציפינו לו.
אחרי חודשים של הכנות, שכללו את קניית הציוד באובססיביות יתר, שינון התכנית (או חוסר התכנון המוחלט), מסיבת פרידה מהחברים וחיבוק ענק להורים, יוצאים לדרך…
התחנה הראשונה – נתב"ג, והפעם הפרידה היא סופית.
תוך כמה דקות זה כבר אתם והדיוטי פרי…
לכאורה, כמו כל סופ"ש רגיל בחו"ל, שום דבר עוד לא שונה חוץ מהעובדה שתכף כל ההרגלים וצורת החיים משתנים לתקופה הקרובה/רחוקה.
עוברות כמה שעות, והנה אתם כבר בעצירת הביניים.
אם החלטתם לקחת את זה באיזי, תרבות המזרח או המפרץ הערבי מתגלה ליום/יומיים/שבוע.
גם העצירה הקצרה מסתיימת, ושוב טיסה ארוכה, והפעם נוחתים ביעד הסופי לטיול של פעם בחיים.
נוחתים בשדה, עוברים את ההגירה ובום. שלום כיתה א', ברוכים הבאים לטיול!
עד כאן הכל ורוד, איזה כיף שהחלטתם לצאת לטיול הרחק מישראל והטיסות תקתקו כמו שעון.
ואז הוא מגיע.. היום הראשון בטיול מכה בכם.
זה לא עוד טיול עם המשפחה, זה לא טיול חברים בכרתים.
זה טיול שבו אתם האבא והאמא של עצמכם, עם כל המשמעויות הנלוות.
המאורגנים, המנוסים והמחוספסים יגיעו לאן שצריך, כל אחד בדרכו, ויתחילו לטייל לפי התכנית.
אבל לא עליהם באתי לדבר היום, אלא על המטיילים שעבורם זה הטיול הגדול הראשון, וכמו כל פעם ראשונה – זה הכי מרגש, הכי מלחיץ והכי זכור (לטובה/לרעה).
הם לא לבד – ישנם גם מטיילים מנוסים שמגיעים למקום חדש וצריכים את הזמן להתאקלם.
זה טבעי וזה לא מעיד על קושי יוצא דופן או בעיית התאקלמות.
גם אם יצאתם לטיול לבד לחלוטין או עם חבר/ה, השוק של ההתחלה הוא בלתי נמנע.
במאמר שלפניכם אמנה מספר סעיפים, שיהוו את "המדריך לנחיתה רכה".
מדריך זה יאפשר לכם להגיע מאורגנים לטיול, להתגבר על השוק הראשוני ולהתחיל את הטיול בכיף וללא הברדק של ההתחלה.
בואו נתחיל…
ההכנות בארץ - הנחיתה הרכה מתחילה עוד בבית...
אנחנו עדיין בארץ, וצריכים להתארגן קצת לפני שטסים.
את הציוד שלנו מחלקים בשני תיקים:
הראשון, התיק הגדול או בשמו העממי – המוצ'ילה.
במוצ'ילה ייכנס מרבית הציוד שיישלח למטוס.
התיק הקטן, הוא התיק החשוב, מכיוון שהוא ילווה אתכם גם בקונקשיין, ולכן צריכים להיות בו מספר פריטים שיהפכו את ההמתנה והטיסות לנעימות וקלילות יותר.
אפשר להביא גם תיק שלישי, תיק בד קל שישמש אתכם לקניות או הליכה לים/אגם הקרוב.
נתחיל באוכל – חטיפים, שוקולדים, חטיפי אנרגיה וכדומה.
לא לחסוך בהם, כי לפעמים האוכל במטוס לא להיט ולפעמים פשוט רוצים לנשנש משהו על הדרך.
רצוי חטיפים ישראליים, כי אתם תתגעגעו לזה.
בנוסף, חשוב לארוז בתיק הקטן ביגוד לשני לילות, מטען נייד וכדור נגד כאב ראש, כי מי יודע אם התיק/מזוודה יגיעו, ולכן כדאי להיערך מראש ולמנוע את הצרות מראש.
באותו סעיף, חשוב לבדוק את מזג האוויר הצפוי ביעד הביניים וביום הנחיתה ולדאוג לביגוד מתאים בתיק הקטן.
חשוב לשים בתיק את כל המסמכים החשובים, לוודא שאין תרמילי כדורים או מזכרות חיות מהצבא/מילואים ולהביא דברים שיעבירו את המסע (הארוך) בכיף.
באותה נשימה, מומלץ לבדוק את הצ'ק ליסט המקיף לנחיתה שיעשה לכם סדר במסמכים ובמשימות.
לינה - לפחות בהתחלה
הסעיף הזה מכוון בעיקר לתרמילאים שבינינו שטסים לתקופה ארוכה ורוצים "לזרום" (כי לשאר זה יהיה מובן מאליו)
לזרום זה אחלה ומגניב, אבל את שני הלילות הראשונים שלכם – תזמינו!
אתם לא יודעים בכמה הטיסה תתעכב וכמה תהיו גמורים אחריה, והדבר היחיד שתרצו ביום הראשון זה להגיע להוסטל, להתקלח, לשים את הראש ולהירדם.
גם אם הטיסה התעכבה ביום והפסדתם לילה בהוסטל, זה פחות נורא מאשר להגיע לשדה"ת ביעד ולגלות שאין לכם מקום לישון בו בלילה.
גם אם תמצאו בסוף, ההתעסקות והלחץ לא שווים את זה).
אגב, לא חייבים להזמין שני לילות באותו מקום, אבל רצוי שהלילה הראשון ביום הראשון בטיול יהיה באזור הנחיתה (ראו סעיף 5).
בנוסף, וודאו כמה יעלה להגיע למקום הלינה.
לעיתים ישנם מקרים בהם נהגי מוניות עושקים את התיירים שמגיעים, והם מגלים את זה רק בדיעבד אחרי שכבר אין מה לעשות.
אם אפשר להזמין מראש (שאטל או UBER) – עדיף.
תכננו את הימים הראשונים
נכון שזה נשמע ממש מגניב לזרום על הטיול ולהיות ספונטניים, אבל יהיה מספיק זמן לזה בהמשך הטיול.
את הימים הראשונים עדיף לתכנן, גם אם לא בפירוט, ולהבין פחות או יותר מי נגד מי ומה התכנית הכללית בתור התחלה.
ברגע שתבואו מוכנים, לא תצטרכו לקבל החלטות תחת עייפות או לחץ.
פחות זמן יתבזבז בניסיון להבין לאן צריך ללכת ומה מומלץ.
אחרי תקופת התאפסות קלה שלוקחת מספר ימים ברוב הפעמים, התכנון יזרום יותר ויהיה אפשר לטייל בספונטניות שכולם חולמים עליה.
כל דבר בעיתו.
דגש חשוב יהיה דווקא לא להזמין אטרקציות או סיורים ביום הראשון בטיול.
עלולים להיות עיכובים/תהיו עייפים ולכן את היום הראשון בטיול רצוי לנצל להתאקלמות, סגירת פינות ומנוחה אקטיבית.
התייחסו לשבוע הראשון כמו לשבוע באירופה.
דברים נוטים להשתבש בהתחלה, ותחילת טיול בצורה טובה תקרין על שאר הטיול.
תבואו מוכנים להגירה
בגדול, זה אומר להיכנס לאתר רשויות ההגירה במדינת היעד, להבין מה מותר ומה אסור, ולא לעשות את מה שאסור.
אין מה לעשות, היום הראשון בטיול הוא יום של התעסקות בבירוקרטיה.
הדבר הכי מדכא/מתסכל/מעצבן/מבאס/מרגיז הוא כשפקיד ההגירה אומר לך לחכות בצד עד שיגיע מישהו לתשאל, וכל דקה נראית כמו נצח.
המטרה היא לעבור את ההגירה בצורה חלקה ומהירה ככל שניתן.
הדברים החשובים הם להראות כרטיס יציאה מהמדינה, ויזה ודרכון בתוקף, ולהצהיר על כל חפץ או מזון שעלול להיות בעייתי במכונת השיקוף.
כדאי לא להתחכם.
שאלו שאלה? תענו בדיוק על מה ששאלו.
פקידי ההגירה לא ניחנו בחוש הומור מפותח, וכל בדיחה או אמירה צינית יכולה להתפרש אצלם באופן שלילי.
למדריך הויזה לניו זילנד
למדריך ויזת תייר לאוסטרליה
למדריך ויזת עבודה-חופשה לאוסטרליה
לוגיסטיקה ומנהלות
עניינים לוגיסטיים עדיף לבדוק מראש.
היום הראשון בטיול הוא יום שבו רוצים בדרך כלל להחליף כסף, לקנות סים לטלפון, לקנות קצת אוכל ולהתאפס על הרכב.
כדאי לבדוק איפה כל דבר נמצא, כדי שהזמן לא יתבזבז לחינם ובטח שאפשר למנוע את זה מראש.
זה מאוד פשוט לחפש באינטרנט איפה הסופר הכי קרוב להוסטל, או באיזה אזור של שדה"ת נמצאת השכרת הרכב (או הסניף בעיר אם לוקחים משם).
תכננו סדר פעולות מסודר להגעה ליעד חדש – זה יקל על המעברים בין היעדים.
מנוחה אקטיבית
מומלץ בחום לקחת את הימים הראשונים באיזי.
אני קורא לזה מנוחה אקטיבית.
זה לא אומר שצריך לשכב בחדר כל היום, אבל עדיף שלא לצאת להרפתקאות על ההתחלה/
במקום זה, הסתובבו באזור הקרוב למקום הלינה.
לדוגמה: נחיתה בסידני אחרי יומיים בדרכים – עדיף לא לנסוע באותו יום 250 ק"מ ליעד הבא, אלא להישאר בסביבה ולטייל בעיר.
כפי שציינתי בהתחלה, יהיה מספיק זמן לטייל וההתחלה היא קריטית לבטחון העצמי בהמשך.
אגב, סעיף זה תקף גם להמשך הטיול.
אחת לשבוע, אפשר לעשות הפסקונת ולעצור ל-24 שעות בלי לעשות משהו מיוחד או גוזל אנרגיות.
בדרך לפסיפיק עוצרים במזרח הרחוק או באמירויות
כתבתי על זה בקטנה בהקדמה, אבל אני בהחלט ממליץ לעצור לפחות ללילה אחד באחת מערי המזרח הרחוק.
לא משנה איפה, פשוט תעצרו "ותורידו פאניקה".
אפשר לצאת החוצה, להכיר מקום נוסף, לישון במיטה נורמלית ולאכול משהו מזין ולא את הדרעק של הארוחות במטוס.
ביום למחרת תמשיכו הלאה עם בטן מלאה ועם שעון ביולוגי שמתחיל להתאפס.
לטוס 12 שעות זה קשה, לטוס פעמיים 12 שעות תוך זמן קצר.
זה קשה מאוד מאוד ומשפיע על המשך הטיול.
כסף מזומן - אף פעם לא מזיק שיהיה קצת
איזה מבאס זה שמגיעים למקום חדש, ודברים משתבשים.
אחד הדברים הנפוצים ביותר הוא בעיה עם כרטיס האשראי, שפתאום החליט לא לעבוד או שפשוט שכחתם להגדיר מסגרת מספיק גדולה.
תמיד חשוב שיהיה כסף מזומן (רצוי של מדינת היעד, אבל גם כסף שניתן להחליף זה בסדר).
זהו כסף שתוכלו להחליף במידת הצורך בסכום שיספיק לפחות ל-24 שעות הראשונות.
עמלות האשראי יכולות להיות מעיקות על העו"ש, ותשלום במזומן יעזור לכם להשתלט על קצב הוצאת הכסף בטיול.
היום הראשון בטיול - בין הצלחה לכישלון
היום הראשון בטיול יכול לעבור חלק או להיות קטסטרופה נוראית.
זה לא אומר שאם היום הראשון בטיול היה חרא אז כל הטיול יהיה חרא, אבל הוא משפיע על הימים הראשונים ואפילו יותר מכך.
הוא מצלק במידה מסוימת את מי שמסתבך, וזה בא לידי ביטוי בהמשך בזהירות יתר וחשש לא פרופורציונלי, כי עכשיו "זה תמיד יקרה".
ההכנה לפני הטיול היא קריטית.
אני יכול להבטיח לכם שההרגשה לעמוד בשדה"ת באמצע הלילה, אחרי 8 שעות טיסה, ללא אינטרנט, ללא מטבעות לחיוג וללא מושג איך מגיעים להוסטל – זה פשוט לא כיף.
זה גם לא נעים להסתובב ברחובות ולחפש הוסטל עם 20 קילו על הגב ובטמפרטורה של 35 מעלות.
כל מדינה חדשה – יש לה יום ראשון בטיול משלה.
אולי לא כל הסעיפים יהיו רלוונטיים (כי אחרי טיסה קצרה לא צריך להתאקלם להפרשי השעות למשל), אבל מה שרלוונטי חשוב באותה מידה בכל יעד חדש.
טיפ נוסף שלמדתי בטיולים שלי הוא תמיד ללכת בביטחון בשדה"ת.
אל תשדרו שזו הפעם הראשונה שלכם שם. תתנהגו כמו תושבים.
תסתכלו על השילוט, תלכו עם גב זקוף ואל תסתכלו יותר מדי אחורה.
אנשים מזהים חולשה ובלבול.
למרות שגם ניו זילנד וגם אוסטרליה הן מדינות מערביות ומפותחות עם ביטחון אישי גבוה, זה יכול לקרות גם שם.
על אחת כמה וכמה, מקרים כאלו עלולים להתרחש במדינות אסיה או איי הפסיפק.
תכינו את עצמכם, אתם תראו את ההבדל.
בכל מקרה, טיילו בביטחון, תצאו ליהנות ולחוות חוויות ולקרוע את העולם!
להורדת ה-Check List לנחיתה רכה, לחצו כאן.