כגודל הציפייה, גודל ההנאה
הטיול לאוסטרליה היה (ועודנו) בגדר חלום עבורי.
5 שנים אני מחכה.
5 שנים שלמות של אינספור דיבורים וקשקושים על אוסטרליה.
אנשים חושבים שאני משוגע, חלק חושבים שאני סתם חפרן.
פייר, צודקים.
אני חופר על אוסטרליה כאילו נולדתי שם, כאילו אין לי מבטא ישראלי כשאני מנסה להישמע כמוהם וכאילו אני מקושר לראש ממשלת אוסטרליה, למרות שבפעם הלפני אחרונה שהגשתי ויזה, בכלל לא קיבלתי.
רק מי שהיה כאן יבין – אוסטרליה היא מקום משנה חיים.
באוסטרליה הרגשתי שנולדתי מחדש.
כל תפיסת החיים שלי השתנתה, ואת הרוב אני גם מיישם ביום יום, כי אני מאמין שזאת הדרך הנכונה לחיות – קארמה טובה, מחשבה טובה, מעשים טובים, תוצאות טובות.
האוסטרלים נראים קצת מוזרים מבחוץ, אבל מבפנים הם האנשים הכי נחמדים עלי אדמות.
סייעו ועזרו לנו כבר 10 פעמים בערך ובמצבים שונים ומשונים.
אני כותב את הפוסט הזה כמעט שבוע בתוך הטיול.
לא היה לנו (לרעות ולי) כל כך הרבה זמן פנוי עקב בעיות ותקלות כאלו אחרות, שעליהן אפרט בהמשך (זה יבוא קצת בדיליי אבל אשתדל לעמוד בקצב).
טיול באוסטרליה - הגודל כן קובע
טיול באוסטרליה הוא אינו טיול שרוב הישראלים רגילים אליו – הוא כרוך במרחקים גדולים, בייחוד אם רוצים לכסות שטחים נרחבים.
אנחנו מטיילים ונוהגים כל היום ובערב כבר אין כוח. מגיעים מותשים, אבל לפחות מרוצים.
המסלול שבחרנו הוא מסלול לא מתויר, והמקומיים מגיבים בהתאם.
הם ממש מתרגשים כשמגיעים אליהם, וזה לא מובן מאליו עבורם כשמבקרים ומתעניינים בהווי המקומי.
לפני 5 שנים, בטיול הראשון, הוקסמתי מהיופי של החלק הצפוני של מערב אוסטרליה וכמובן צפון אוסטרליה, אך כשהגעתי לחוף המזרחי, הרגשתי שהמקומיים קצת שבעים מהנחיל התיירותי ששוטף את החוף, וכאן בדרום-מערב אוסטרליה, אני חוזר אחורה לריגוש של ההתחלה.
הגענו בספטמבר, תחילת האביב.
זו לא העונה התיירותית פה ומזג האוויר בהתאם – לילות קפואים, גשם שבא והולך לעיתים קרובות ורוחות משוגעות.
הימים נגמרים כבר ב-18:00 ומרחקי הנסיעה גדולים מאוד.
גם אני, עם כל הניסיון בבניית טיולים, מוצא את עצמי שובר את הראש במהלך היום ובתכנון קדימה, כי יש כל כך הרבה לראות, אין זמן בלתי מוגבל והנסיעות ארוכות.
הקצבנו 26 ימים מלאים לטיול מפרת' לאדלייד, דרך המדבר, ולפעמים זה נראה שגם 260 ימים לא יספיקו.
אני תמיד אומר שצריך ליהנות ממה שעושים ולא להתבאס על מה שלא, וככה אנחנו פועלים.
כבר היו מספר דברים ש"פספסנו" על הדרך, אבל אין מה לעשות, אי אפשר להספיק הכל וזה בסדר.
מטיילים בזוג ולא בעונה - איך זה קורה בפועל?
לטייל בזוג זאת חוויה בפני עצמה.
חוויתי את זה עם בלייז הגבר-על בטיול הראשון ובמשך 3 חודשים, אבל זה לא אותו דבר – כשמטיילים עם בת הזוג, צריך קודם כל לדאוג שהיא תהיה מרוצה, ככה זה.
זה לא בקטע שובניסטי או מצ'ואיסטי, זה פשוט ככה, ואני נהנה לראות שהיא מרוצה.
הנופים של דרום-מערב אוסטרליה מטריפים, ורעות מגיבה בהתאם.
כל יער יפה מהשני, כל תצפית מרהיבה מקודמתה, כל אוסטרלי נחמד יותר מזה שהיה לפניו… קסם!
גם בעלי החיים פה משתפים פעולה, וב-4 ימים ראינו קוואקות, דולפינים, כלבי ים, קנגורו, אמו, ארנב, שועל וזאת רק ההתחלה.
הכל נמצא בטבע ולא צריך כאן גני חיות – זו הייחודיות של המקום… הכל כאן אותנטי ועם 5 מעלות יותר ו-5 מ"מ גשם פחות, היינו מרוצים אפילו יותר, אבל אלו צרות של עשירים.
לקחנו בחשבון שספטמבר יכול להיות הפכפך, והוא לא מאכזב – שמש ב-10 בבוקר, סופה ב-11 בבוקר, שמש ב-12 בצהריים ושוב סופה מטורפת בלילה.
גם בזמן שאני כותב, הרוחות לא מפסיקות לנשוב והטפטופים הם חלק אינטגרלי מהלילה.
פנינו מועדות מזרחה ולאחר מכן נעלה צפונה לכיוון המדבר – אז, מזג האוויר יתחמם וסוף סוף נוכל לשבת בחוץ עם טים-טם וכוס תה, מדורה וביליון כוכבים.
עד אז, נקווה שהתקלות הטכניות והמכניות יסתיימו (כבר בילינו כמה שעות במוסך ובטלפונים) ושבכל זאת נראה לפחות את רוב הדברים שתכננו לראות.
בימים הקרובים אשתדל להתחיל ולפרט על הימים הראשונים של הטיול באוסטרליה, ואפילו על סינגפור עוד לא הספקתי לכתוב, אבל הכל יושלם בבוא העת.
מוזמנים לעקוב גם באינסטגרם שלי, שם אני מעלה תמונות באופן תדיר יותר, שכן זה נוח וקל ברגעים שיש קליטה.
דרישת שלום חמה מאוסטרליה המדהימה 😊
