הפוסט הזה הולך לדבר על דבר אחד בלבד – למה הסימן V הוא האויב הכי גדול שלכם בטיול.
אחד הדברים שהכי מובנים מאליהם הוא פשוט מאוד – אי אפשר להספיק הכל בטיול.
ל-99% מאיתנו זה מאוד ברור לכל אורך הטיול, ועדיין, הלב מכתיב למוח פקודות, והמוח.. הוא עושה מה שהלב אומר.
אני אתמקד באוסטרליה וניו זילנד, אבל אפשר להשליך זאת על כל יעד.

אי אפשר להספיק הכל בטיול, תכניסו את זה טוב לראש.
אני לא בא לבאס, זו המציאות והיא אחלה של מציאות.
אני אחזור על זה כמה פעמים במהלך הפוסט כדי שיהיה ברור. פשוט אי אפשר.
אם נטייל חודש, חודש, שנתיים, 10 שנים.. זה פשוט לא יקרה!

אז מה אפשר לעשות? לטייל, ליהנות מהרגע, לזכור שהחוויות והרגעים הטובים ביותר הם אלו שיישארו איתנו לתמיד, ולאו דווקא האטרקציה או העיר או הפארק הלאומי שכולם המליצו להגיע אליו.

אני לא פסיכולוג וגם לא אהיה פסיכולוג, אבל זה חלק מהעניין – להיות שם עבור אותם מטיילים בלבטים, בחששות, בצמתים בהן אין תשובה ברורה וחד-משמעית.
הניסיון זה משהו שאי אפשר לרכוש משום מקום..
צריך להיות שם, צריך לחוות, צריך להבין שהטיול בנוי על רגעים ולא על מקומות.

אם כל אחד ואחת שקוראים את הפוסט ישננו את זה לעצמם בדיוק ברגע שצריך להחליט אם לדחוף עוד יעד – ההנאה מהטיול תתעצם, כי אתם תפסיקו להיות במרדף אחרי ה-V.
ה-V הזה טוב לאלבום תמונות בפייסבוק, לאינסטגרם, לשיחות של "למי יש יותר גדול" כשיושבים בבית חב"ד וכל מטייל מתפאר ברשימת ה"כיבושים" שלו.

אבל אולי במקום לדבר על מקומות, נדבר על חוויות? על רגעים בלתי נשכחים?